בכל ענייני העולם חשיבותו של דבר נמדדת לפי שכיחותו, הזהב והכסף היהלומים ואבני החן, מוערכים בזכות נדירותם והקושי להשיגם. כלל זה תקף גם ביחס הניתן לאנשים בחברה בה הם חיים, ככל שמעלותיו של האדם בכישרונותיו בתכונותיו בהישגיו או ברכושו נדירים יותר, כך הוא זוכה להערכה והוקרה רבים יותר. תופעה דומה קיימת גם ביחס הפוך בנוגע להתייחסות למעשים שליליים, ככל שהתנהגות שאינה ראויה חריגה יותר מביעים אנשים את הסתייגותם ממנה בפה מלא, בעוד שבמידה ומעשה שלילי התפשט בציבור התגובות כלפיו יהיו רפות ומעטות.
כללים אלו אין להם מקום בנוגע ליחס הניתן לאנשי מעלה, ריבויים המבורך של לומדי התורה בדורנו איננו יכול להצדיק ירידה כלשהי במעמדם ובכבוד הניתן להם, הגידול הנפלא במספרם של בעלי החסד ובארגוני הצדקה לא יפטרנו מלהעניק לכל אלו את ההערכה וההוקרה להם הם ראויים. זוהי אמנם משימה לא קלה אולם ללא ספק היא אפשרית, זהו היעוד שניתן לנו להיות "ממלכת כהנים וגוי קדוש" ומקרא מלא הוא "מי יתן כל עם ה' נביאים".
ובהיפוכו של דבר גם כן, התפשטותן של נורמות שאינן מתאימות לשומרי תורה ומצוות, אל להן להניא אותנו מלגנותן. גם אם למראית עין הדברים אינם מועילים כלל, חזקה עליהם שיפעלו את פעולתם במוקדם או במאוחר. השתיקה לנוכח עוולות שונות בחיי הפרט והכלל, מהווה הסכמה והכרה בקיומן של תופעות העומדות בסתירה להיותנו חברת מופת החיה ופועלת לאור התורה הקדושה.
הדרך להשגת יעד זה, הינה באמצעות הפנמת ערכו של כל יחיד ויחיד בפני עצמו ושל כל מעשה באשר הוא. גדולתו של תלמיד חכם איננה נמדדת ביחס לאחרים, כל אדם מישראל הינו יחיד ומיוחד שאין כמותו בכל העולם, כמאמר חז"ל "לפיכך נברא האדם יחידי, שכל המקיים נפש אחת מישראל כאילו קיים עולם מלא". כך היא המידה גם בנוגע לערכו של מעשה יחיד, כל מעשה טוב או היפוכו חלילה עשויים להכריע את העולם כולו לכאן או לכאן כדברי רבותינו במסכת קידושין.
תגובות