המשכן לא יבנה עוד. ורוב שומרי המצוות אינם מתכוונים לבנות את בית המקדש בזמן הקרוב, כך שלרוב, אנשים משתעממים מקריאת ההוראות היורדות לפרטי פרטים של טפח וחצי טפח. כשלמעשה אין

"וְהוֹתִירְךָ ה' אֱ-לֹהֶיךָ בְּכֹל מַעֲשֵׂה יָדֶךָ, בִּפְרִי בִטְנְךָ וּבִפְרִי בְהֶמְתְּךָ וּבִפְרִי אַדְמָתְךָ לְטֹבָה. כִּי יָשׁוּב ה', לָשׂוּשׂ עָלֶיךָ לְטוֹב, כַּאֲשֶׁר שָׂשׂ עַל-אֲבֹתֶיךָ." כשאנחנו מתנחמים כל כך בטוב הזה שה' יעריף

  שבת פרשת שלח לא הייתה השבת הראשונה בה בני חזר מהחיידר עם טענות קשות על נשיאי ישראל, זה קרה כבר לפני שבועיים, כאשר למד על איחור התרומה של הנשיאים

דברי הרמב"ן בסוף פרשת בא עוסקים במהותה ויסוד עניינה של יציאת מצרים. דבריו בעניין הניסים הגלויים המלמדים על הניסים הנסתרים ידועים ומפורסמים. לפיהם, "מן הנסים הגדולים המפורסמים אדם מודה בנסים

  כל חג המצות וכל ההכנות לקראתו סובבים סביב נושא אחד: לאכול לחם שהוכן בחיפזון ולסלק כל זכר ללחם שהוכן בניחותא ומתוך התפחה טובה. מדוע? כל כך הרבה דברים היו