בטורו בחירה נכונה בשידוכים קורא יהודה אדלר לסטודנטים/חיילים חרדים להאשים את עצמם בכשלון בשידוכים. לטענתו, הם קיבלו את ההחלטה לשנות מן המגזר החרדי ולכן אם הם רואים את עצמם כשונים, הם לא יכולים להאשים את המגזר החרדי כאחראי לכשלון שלהם בשידוכים אלא את עצמם. אולם נראה כי בעולם החרדי, בו האופציה הכמעט יחידה של בחור למצוא שידוך היא דרך חברים ומכרים, אין לי בררה אלא להאשים גם את הציבור החרדי שהחליט במקרים רבים לנטוש את הסטודנטים, החיילים והעובדים שלו.
בתחילת לימודיי באוניברסיטה נתקלתי בבחורים רבים הסובלים מרגשי נחיתות מכך שנאלצו לעזוב את ספסלי הישיבה וללכת ללימודים. הדבר נבע מהסביבה בה הם חיו. רבים מהתלמידים היו רשומים בישיבה במקביל ללימודים, הם ידעו שאם יוודע לראש ישיבה שהם חצי יום בלימודים, הם יושעו לאלתר. כמו כן, רבים מהם לא סיפרו למשפחה שלהם על המעבר מחשש שלא יקבלו את זה יפה.
רגשות האשמה האלה מחלחלים ומזיקים לציבור החרדי. מיטב בחוריו, אלה שהחליטו לקום ולעשות את מעשה הנכון עבורם, מוצאים את עצמם מחוץ למגזר.
אסור לנו לתת לרגשות האשמה האלה לחלחל בנו, היהדות לא מחולקת בין לומדי התורה יום שלם לאלה שאינם לומדים יום שלם. היהדות מחולקת בין אלה שעושים את הדבר הנכון לאלו שלא.
אני זוכר, שכשהגיע הזמן והתחלתי לחשוב על עזיבת הישיבה בשביל קריירה, אמרו לי בחורים רבים, בשביל מה לך, למה להרוס את השידוכים שלך? תתחתן ואז תעשה מה שבא לך. מה שאולי אמת אבל לא צודק.
כאשר בחור עוזב את בית המדרש הוא לא נעשה שונה בעיני הציבור שלו הוא נעשה משונה בעיניו, הוא כבר לא ראוי להתחתן עם בחורה טובה. בטח גם יש לו מחשבות כפירה מדי פעם ופעם. איך אני יכול להציע לכזה בחור את החברה הטובה של אשתי, חושב לו חברו הטוב שעכשיו התחתן. הבחורות היחידות שאפשר להציע לו, זה בחורות במצב שלו, בחורות שנשרו מהציבור החרדי.
זה יכול להיות בחור איכותי, שבישיבה למד שתים עשרה שעות ביום בהתמדה ובחשק. מקפיד על מצוות קלה כבחמורה. רק כל חטאו היה שהוא עשה את הדבר הנכון עבורו – הוא יצא ללימודים, והחליט שעליו להתפרנס בכבוד. לעיתים חביריו מהישיבה לא יציעו לו אף אחת מכיוון שהם בזים לדרך בה הוא בחר. ומכריו החילונים מהאקדמיה בכלל לא מכירים במערכת שידוכים. וכך, הבחור שבחר לעשות את הדבר הנכון מוצא את עצמו קרח מכאן ומכאן.
כאשר יש שני קבוצות שלא מסתדרות אחת עם השניה, קבוצת העובדים וקבוצת הלומדים בישיבה. אני בוחר להאשים דווקא את קבוצת הלומדים – אלה שלא מוכנים לקבל את האחר. אלה שלא מוכנים לקבל את אלה שעשו מעשה נכון כאשר המעשה שונה מהם.
אז פעם הבאה שיש לכם חבר בלימודים או חבר שיצא לעבוד, תזכרו דבר אחד, הם אומנם שונים מכם אבל הם לא משונים. אני בטוח שדווקא אלה שמחליטים לעשות את הדבר הנכון יהיו המבחר של הדור הבא.
אז לחברי בלימודים, אל תשכחו שבסוף היום אדם נמדד לפי מעשיו ולא לפי ראות עיני הציבור.
אך אם כל זה, מי שכנראה בסוף היום יציע לכם את השידוך יהיה חבר או מכר דווקא מהמגזר החרדי, לכן אל תנתקו את הקשרים איתם. להיפך, תחזקו את הקשר עם חבריכם ותיצרו בקהילה קשרים חדשים. תראו לציבור מי אתם באמת ולא הסטיגמה שנדבקה בכם. אתם אלה שבחרתם לעשות את מה שהיה עבורכם המעשה הנכון.
תגובות