לכבוד חברי הכנסת שלנו,
כמעט ולא הייתם "חברי הכנסת שלי", אך בסוף הבנתי שכן תהיו. שלי. אז לפחות נטפח לכם על השכם שתבינו למה.
למען האמת, אני לא אוהב לגלוש באתרי חדשות חרדיים. אולי עניין של עיקרון, אולי עניין של טעם, אבל לא אוהב. אך תקופת הבחירות היא בכל זאת סיבה לעדכונים גם לנעשה בזירה הפנים חרדית.
נכנס לאחד האתרים, קורא על עוד מריבה קטנונית. אני קורא על ויכוח אידאולוגי נוסף לשם שמים. והפעם, התקוטטות מי יקבל את תקציב הפרסום עם הרקורד הנלווה.
פשוט, כולם חפצים בהצלחה הגדולה, שהרי מי שלא יצביע יהיה אחראי לכך שיהודים יכנסו לכלא ולזוועות נוספות שאין להעלות על דל שפתיים. ומשום כך, כל אחד מעוניין בביצוע על ידי הטוב ביותר. המקצועי. כזה שיגרום גם לנציג ה83 להכנס.
ואז הכל צף לי. המריבה לש"ש בביתר. המריבה לש"ש בירושלים. המריבה לש"ש בתפקיד זה, והמריבה לש"ש בתפקיד אחר. העיקר לקיים את מאמר הפסוק: השמים כיסאי. הבנתי שאפילו נושא הרוטציה מכיל הרבה לש"ש: שהרי לכל אחד מהם נסיון מוכח בעזרה לציבור, וכל אחד מהם חס על חברו לבל יטרח מחד גיסא, ושיזכה הוא לבדו לשכר הגדול בעולם הבא מאידך גיסא…
מעולם לא ששתי להצביע למפלגות מְפלגות. אבל הרבה ברירה לא ראיתי. אינני מזדהה עם הלאומנות הפושה בקצות המחנה, יודע אני כי בגלות אנו והתגרות באומות אסורה עלינו. למפלגות השמאל אשר רודפות כל דבר שריח יהדות נובע ממנו, הס מלהזכיר.
אבל הפעם ידעתי, יש לי אופציה. ירון לרמן, מהתנועה הליברלית החדשה. ירון, ליברל אמיתי ופעיל למען צבא מקצועי בישראל. אדם כלבבי. גם אם לצערי לא הואר באור האמת, אבל לפחות על פי מידותיו נוהג במידת האמת – כפי שאינו מעוניין שאחרים יכפו עליו את אורחות חייהם, כך אינו מעוניין לכפותם על אחרים.
יש לצבא צרכי לחימה? אפשר להתמודד איתם ללא שלילת חירות קולקטיבית מכל בן 18 וללא כפיה על ציבור שאינו יכול להשתלב באורח החיים החילוני בצבא.
ישנם חילונים שאינם מעוניינים לממן אברכי כוללים? ישנם גם חרדים שאינם מעוניינים לממן ארועי ספורט וארגוני תרבות. אלו גם אלו לא יתוקצבו, נטל המס יפחת, וכל אחד ידאג לתרום למטרות הנראות לעיניו.
כפיה דתית? לענ"ד איננו יכולים להכריח אחרים לשמור שבת או שלא למכור חמץ בפסח. כפי שציינתי, אינני לאומן, אינני רואה במדינה את חזון הגאולה ומכיר בעובדה המצערת שהמדינה היא חילונית. ישנם אנשים שאינם שומרים תומ"צ, עובדה מצערת באמת ובתמים מבחינתי, אך לא בחקיקה אתגבר עליה.
צר וכואב לי על המצב שיווצר לו רישום הנישואין יופקע מידי הרבנות. מאות אלפי חוזרים בתשובה בדור הבא בע"ה, עשויים למצוא עצמם מתמודדים עם צרה צרורה שהמיטו עליהם הוריהם. עשוי אני להזיל דמעה על כך. אבל יודע אני שבגלות החושך גובר.
וכך הולכת ומסתמנת אצלי הצבעתי הקרובה: עלה ירוק – התנועה הליברלית החדשה בראשות ירון לרמן.
ואז בא הסיפור עם הבדיקות הרפואיות אותם נאלצו לעבור בחורי ישיבה. זר לא יבין זאת, אבל כל אדם חרדי לא היה רוצה לדמיין את בנו בסיטואציה זו.
הרבנים מאיימים בחרם. חברי כנסת שונים נכנסים לתמונה, ולאחר פעילות נמרצת, שתיוחס בחצי תריסר עיתוני המפלגה המפולגת לתריסר עסקנים שונים, בוטלה רוע הגזרה.
בחורי הישיבה יוכלו לשמר את תמימותם מספר ימים נוספים. עד הסערה הבאה.
נופל לי האסימון. מצייץ לי הטוויט. הרעיון של מר לרמן יפה כאוטופיה, אבל אם כבר אוטופיה אני מצפה למשיח שיגאלנו בקרוב.
עד אז, לצערי, אצטרך להיות ריאלי, ובעודי "כפוף ובוכה" ומכסה בידי אחת את עיני לבל תראינה המריבה, ידי האחרת תשלשל לה את המעטפה ובתוכה הפתק ג'.
איך הם אומרים? להיות יהודי בארצינו?
תגובות