מי מתבשל בסיר החמין של ה"חרדים החדשים"

אין כמו עת ה"בחירות" בכדי להגביר את האש תחת קדירות החברה ולבעבע מחדש את הזרמים והטעמים השונים של תפוחי האדמה, השעועית והבשר.

קדירה אחת כונתה משום מה "החרדים החדשים" כביכול מתבשלים בה סוג אחד בלבד של מזון עם קצת מים דלוחים. זוהי הגדרה חיצונית שנכנסה ללקסיקון על ידי מי שרצה לבדל את עצמו כזרם ישן ומרכזי, אך המציאות מורכבת יותר וברצוננו לנתח אותה מעט על מנת להבין כיצד להתמודד עמה.

ולפני כן נעמיק מעט באתגרים השונים שעמדו ועומדים לפתחנו, החברה החרדית בכללותה.

1. שטאנץ ישיבתי יחיד

כחברה מרובת אוכלוסין אין סגנון יחיד של לימוד גמרא מבוקר עד ערב יכול להתאים לכולם. ולכן המודל הרצוי של "1000 נכנסים לישיבה וכולם אמורים להפוך לראשי ישיבה" פשוט לא עובד. משום שעולם בחורי הישיבות מורכב מחכמים וחכמים פחות, אוהבי תורה ואלה שאוהבים אך אינם מסוגלים. ושטאנץ לימודים יחיד מביא לרבים תסכול ובהמשך פליטה מן המסגרת.

2. הנאה מן העולם הזה

אמרו חכמים "יאה עניותא לישראל", ומצאנו שאף רבי שלא פסקו מעדנים משולחנו הכריז כי לא נהנה מן העולם הזה. אך בפועל ישנם מי שחשים רצון לאיזון ושילוב של הנאה גם ממנעמי העולם הזה, אופנה, מוסיקה, מסעדות, מופעי תרבות ועוד. אין ספק! התורה מלמדת להפחית בהנאה מן העולם, וקנייני התורה בוודאי סותרים לקנייני אופנה ומוסיקה. אך שוב, בחברה גדולה ישנם סגנונות רבים של בני אדם, ודיכוי טוטאלי של כל פזילה לעולם הזה – עשוייה לגרום להיפך לחוסר יכולת של הנהנתנים לשמור על גבולות ולהישאר בחממת החברה התורנית. והשאלה הגדולה היא האם על פי התורה צריך להוציא אנשים כאלה מחוץ למחנה.

3. ערכי היהדות

תוך כדי רדיפות הגלות התרכזנו ביישום התורה בפן ההלכתי שלה, ובהיבט הטכני-מיכני של קיום המצוות. תנועת החסידות הציעה את דרכה שלה להחייאת הלב, החמימות ושמחה בחיי התורה. אך לא כולם הסכימו עמה וגם היא עצמה לא התייחסה לעומק ערכי התורה, דווקא בתחום זה היא הפכה הכל ל"סוד" ליודעי ח"ן בלבד.

 אך בדורינו אנו שבו אנשים אינם מקבלים דברים כמובנים מאליהם, רבים חשים קרירות מתוך שאין עוסקים בתוכן ומהות היהדות, ועיקר הדגש הוא על "מה מותר לטלטל בשבת" ופחות "מהי השבת" ו"מהי השמחה הגדולה עליה אנו מצווים בסוכות".

תבשיל קדרה. לא כל תערובת מתקבלת.

4. אזרחות ומדינה, דמוקרטיה וליברליות

בחיי אזרחים מול המדינה קיימים היבטים שונים בהם האזרחים חשים שותפים לניהול החיים במדינה החל מהשתתפות במעגל העבודה, השתתפות בנטל הביטחון, תשלומי מס הכנסה ועוד.

כמו כן בהתנהלות הדמוקרטית/ליברלית המאפיינת את העולם המערבי וכן את מדינת ישראל, ישנם מרכיבים נוספים בהתנהלות ציבורית, כדוגמת פריימריז לבחירת נציגות ציבורית, שקיפות נציגי ציבור, קריטריונים שוויונים, ועוד.

ההיבטים הנ"ל לא חילחלו אל תוך התנהלות הציבורית שלנו, אך רבים דורשים זאת בתוך תוכם כדרישה להתנהלות צודקת וישרה כראוי להולכים בדרך ה'.

5. מנהיגות אקטיבית

בכל דור ודור ה' שם רועים לעמו ישראל, אך בדורות שלפנינו הרועים התעסקו בהוראת תורת ה' מול הציבור ישירות. כיום חל בלבול וטשטוש גדול בין הנושאים "הצריכים לפנים" ובין הנושאים שבהם אמורים לעסוק ה"פרנסים", וכן גדולי ישראל עצמם אינם פתוחים לדרישת כל יחיד הרוצה לדרוש את ה', אלא חצרות ומחיצות נבנו להם סביבם. ולא עוד אלא שנוצרו מחלוקות ברמת המנהיגים מי ראוי להנהיג ומי לא. כך שבחלקים מן הציבור אבדה האמונה במנהיגי העדה.

כמובן ישנם אתגרים נוספים והיבטים שונים, וגם בתוך הנ"ל ניתן להרחיב ולפרט יותר, אך נראה שדי בפירוט זה בכדי לשים לב שה'יחידים' שפתרו לעצמם את הנושאים הללו באופן מעט שונה מן הקונצנזוס הושלכו כולם יחד אל סיר החמין המבעבע ושמו "חרדים חדשים".

כך שבסיר זה מתבשלים יחד גסות ו"עמארציות" נהנתנית לצד עדינות נפש ורצון להבין את התורה עמוק יותר.

בסיר זה מתבשלים יחדיו כאלה שפנו לעולם העסקים על מנת לרדוף אחר הממון, לצד אוהבי תורה שיצאו לעבוד מתוך שאין הם מתאימים ללימוד בכולל.

בסיר זה מתבשלים יחד אנשים אנשים שמצאו מרחבים חדשים בלימוד התורה, המקרא והמשנה. לצד אנשים שיצאו לבדוק מהי התורה ומיהם חז"ל, ובדרך התבלבלו בין ריבוי הדעות מבלי יכולת למצוא את הדרך הישרה אשר יבור לו האדם בהבנת התורה.

מה שמלמד שאין כאן "חרדים חדשים" – כי אם אתגרים שהובילו לפליטת אנשים מן הזרם המרכזי מי למחצה ומי בשליש או רביע. ובעת כזו אין צורך להתפלג לחדשים/ישנים או לריב מהי ההגדרה "חרדי" לפיו נבחין מי לנו ומי לצרינו. להיפך עלינו להתאגד יחד ולתמוך בכל מי שתורם לשיפור ופיתרונות לאתגרי השעה.