לאן מועדות פנינו?
בכל חודש טרם הוצאתו לאור של העלון החודשי, אנו שואלים את עצמנו מחדש: כיצד יתקבל הגיליון בקרב הקוראים? האם יצליחו המאמרים לעורר אותם לכיווני מחשבה חדשים? האם יוכלו ההרהורים שבעקבותיו לקרום עור וגידים בעולם המעשה? האומנם די בו בגיליון צנוע זה להביע את מאוויינו ולקדם את מטרתנו? אמנם שאלות אלו אינן יכולות לקבל מענה חד משמעי, אולם למרות זאת זרם התגובות הגובר והולך מגיליון לגיליון מעודד אותנו להמשיך במלאכתנו.
ברצוננו בשורות מעטות אלו להתייחס לחלק מן התגובות שהגיעו לידינו עד עתה, אשר חלקן כאמור מעודדות אותנו להמשיך בדרכנו, אולם לא נעלמות מהן גם הביקורת והתמיהה. השאלה הראשונה נוגעת כמובן בעניין הזהות, מי אתם? מי עומד מאחריכם? מדוע אתם שומרים על אלמוניותכם? השאלה השנייה עוסקת בסמכות, מי שמכם להביע את דעתכם? בשם מי מגדולי התורה אתם באים? הניחו לגדולי התורה לנהל את העדה ברוחב הבנתם. בשלישית ניצבת בפנינו שאלת המטרה, לאן אתם חותרים? מה הם הנושאים העומדים על סדר יומכם? מתי ניתן יהיה לקבוע כי הושגה מטרתכם? לאחריה באה שאלת התועלת, מה ניתן כבר לחולל בעלון כה קטן? האם אין מדובר במאבק אבוד מראש? ולסיום נשמעת גם הביקורת, האומנם הכול כל כך גרוע? מדוע אינכם מציינים לטובה את כל הדברים הנפלאים הקיימים בקרבנו? כלום לא מוטב להתייחס ליש הנפלא במקום לעסוק בחיפוש המומים?
אנו קבוצת צעירים חרדים, החשים בצורך חיוני ללבן ולברר את אורחות חיינו, על מנת לייעל ולשפר את הדרוש תיקון. בכדי לעשות זאת אין די בכוחם של בודדים, לשם כך נדרשת התעוררות ציבורית רחבת היקף. אנו מאמינים ביכולתו של צעד קטן זה, לעורר את הציבור הרחב לבחון את הדברים לאשורם בדרך של דיון ציבורי. למרות שהשיפוט ושיקול הדעת התורני נתונים לתלמידי חכמים בעלי שיעור קומה, הרי שכדרכו של עולם היוזמה והרעיונות התהיות והלבטים מקורם בקרב המון העם, כשעל הרבנים לעמוד על משמר הדת ולקבוע אם לרחק או לקרב או למשוך את ידיהם בבחינת "הנח להם לישראל". סבורים אנו כי בשלב זה לא תתרום הזדהותנו או פרסום שמות רבנים התומכים בנו לקידום העניין, ומקווים אנו שקוראינו יאמצו את מאמר החכם "קבל האמת ממי שאמרה". מטרתנו תושג ביום בו העיתונות החרדית תעסוק בבדק בית פנימי במקום עיסוקה הנוכחי בטפיחת שכם עצמית, או שבמה זו בעצמה תצליח להיהפך למקום מרכזי ומשפיע. את הנושאים העולים לדיון קובעים שולח המאמרים, וכל אחד מכם יכול לקבוע במה יעסקו הגיליונות הבאים. אין כאן מקום לייאוש ולפסימיות, שהרי כבר הורונו חז"ל "לא עליך המלאכה לגמור, ואין אתה בן חורין להיבטל ממנה". ובאשר להעדרן של דברי הלל ושבח לקהילה החרדית, כמדומים היינו שהוקרתנו והערכתנו לעולם זה אינם צריכים לפנים, כלום באנו לבקר אלא מתוך הכרה שציבור זה הינו "לגיונו של מלך", מטבע הדברים רוחב היריעה אינו מאפשר להעלות אלא מעט מזעיר מן הדברים והם מוקדשים לדברים הדורשים תיקון.ויהא רעווא דאמינא מילתא דתתקבל!
חביבות גדולה יש בלבנו לכל גיליון חדש היוצא לאור העולם, חביבות מיוחדת נודעת לו לגיליון זה, כקביעת חכמינו "כל השביעין חביבין".
תגובות