היעד העיקרי העומד לנגד עיניהם של כל אב ואם, הינו להשריש אצל בניהם ובנותיהם את האמונות העקרונות והערכים אשר לאורם הם חיים. הנחלת דרך התורה והמצוות לדורות הבאים, היא העומדת תמיד מול עיניהם של הורים ומחנכים, כפי שכבר נאמר על אבינו הראשון "כי ידעתיו, למען אשר יצווה את בניו ואת ביתו אחריו ושמרו דרך ה' לעשות צדקה ומשפט". שום הוצאה כספית או טרחה אינם מיותרים, בדרך להשגת מטרה זו. השמחה העצומה הנלווית להורים הרואים את צאצאיהם שתולים בבית ה', אל מול הצער ועגמת הנפש אצל אלו שלא זכו לכך, ממחישים לנו היטב עד כמה חדורים אנו בהכרה זו.
כבר מגיל צעיר ביותר, אנו מגדלים את ילדינו באווירה הספוגה בביטחון מוחלט בצדקת דרכנו ובוודאות באשר לאורח החיים הנכון והרצוי, כשכל שינוי מאורח חיים זה נתפס כדבר שלילי ולא לגיטימי, הזוכה לא אחת לביקורת נוקבת ולזלזול מופגן. לאור זאת, במקרים רבים כל ספקנות או תהייה אודות ההצדקה של נוהג זה או אחר, זוכה לתגובה חריפה ולא לתשובה מנומקת ועניינית, אשר מטבע הדברים ימנעו מהשואל ומאחרים את הרצון לחזור ולהעלות את תהיותיהם בפני הוריהם ומוריהם. גם אם אמנם ניתן מענה משביע רצון לשאלה, היא נעשית בדיעבד ומתוך תחושה כי מוטב לה לשאלה שלא נשאלה. הדברים אמורים, הן בשאלות בענייני אמונות ודעות, הן בתהיות בנוגע להשקפת העולם וההתייחסות הראויה למתרחש סביבנו והן באשר לנורמות אלו ואחרות אשר השתרשו במחנינו.
מצוות "והגדת לבנך" היא העומדת במרכזו של ליל הסדר, מאמץ רב מושקע באותו מעמד נשגב של סיפור יציאת מצרים מדור לדור, הבה ונתבונן אפוא כיצד נקבעה לנו הדרך לקיום מצווה זו. מצווה זו תקנו חז"ל שתתקיים בדרך של שאלה ותשובה, אנו פועלים בכל דרך שהיא לעודד את הבן לשאול ולא עוד אלא שמבין ארבעת הבנים לא זכה לתואר "חכם" אלא זה היודע להרחיב בשאלותיו, לעומת ה"תם" המסתפק בשאלה קצרה או הלזה "שאינו יודע לשאול". למדים אנו, כי דווקא אותו בן השואל וחוקר ואיננו מקבל את הדברים כפשוטן, הוא זה שיזכה בסופו של דבר להבין דבר מתוך דבר ולקלוט היטב את הדברים.
הן אמת, שלא כל שאלה מתקבלת בברכה, אל מול החכם מתייצב לו הבן הרשע המתריס "מה העבודה הזאת לכם?" והוא אף אינו זוכה לתשובה כהלכתה אלא להקהיית שיניים, אולם זאת רק לאחר שהוברר לנו מתוך דבריו ששאלתו לא נועדה אלא לקנטר. חלילה לנו אם לכל שואל באשר הוא נאמץ את היחס השמור לבן הרשע, בעוד שכל כוונתו הינה להבין את הדברים טוב יותר. במקום לדחות את השואלים עלינו לדרבנם לפתוח בפנינו את סגור ליבם, כל עוד הדברים נאמרים כבקשת האמת וחיפוש אמיתי. שלילת הלגיטימיות של השאלה טומנת בחובה סכנות גדולות, שכן סימני השאלה המקננים בלב פנימה אינם נותנים מנוח וחוסר המוכנות להתייחס אליהם כראוי אף מגביר את הספק האם אמנם ישנה תשובה הולמת ללבטיהם.
תגובות