בימים כסדרם אני עסוק במאמץ להגביר את שילוב החרדים במדינת ישראל. בצבא, בעבודה, באקדמיה ובכלל חיי המעשה במדינה. אני מאמין כי מדינת ישראל לא תוכל לשרוד לאורך זמן ללא שילוב של החרדים, והחברה החרדית לא תשרוד לאורך זמן ללא שילוב במדינת ישראל.
מדינת ישראל היא ביתם של מרבית החרדים החיים כאן ואין להם באמת לאן ללכת. מבלי להיכנס לשאלה של בית לאומי ליהודים בארץ ישראל טוב או רע, מבחינה פרקטית החרדים נמצאים בספינה המתנדנדת ששמה "מדינת ישראל", והמאורעות העוברים עליה יהיו גם נחלתם, לשבט או לחסד. הם יכולים לכעוס, יכולים לרטון, יכולים להתפלל ולקוות שהמדינה תתנהל בדרך התורה והמצוות, יכולים לנסות ולשנות בדרכים דמוקרטיות יותר או פחות, אך בסופו של דבר זה הבית. לכן חשוב לדעת להסתדר עם שאר "דיירי הבית" גם אם הם שונים ואיננו מסכימים לדעתם, ואין תחליף לדיאלוג ולהשתלבות שיעשו את חיי כולנו כאן טובים יותר.
דווקא עקב כך, אשתתף בעצרת המחאה החרדית ביום ראשון, ואשתדל שיבואו גם ילדי ובני ביתי.
בשנים האחרונות רבים מבני החברה החרדית משתלבים בחיי המעשה במדינה, בתהליך שקט אך בה בעת גם בטוח, עקבי ומתמשך. זוהי השתלבות המבוססת על אחריות, זוהי השתלבות המבוססת על פרקטיקה, זוהי השתלבות שבה איש אינו מנסה לכפות על השני את אמונתו ואת אורחות חייו, אלא ניתן מקום של כבוד לכל התרבויות תוך הבנה שכולנו צריכים לשאת בעול החזקת הבית. בהשתלבות זו אין פטרונות ואין התנשאות, אלא שילוב של מאמצים משותפים להסדיר חיים משותפים והבנה הדדית בין התרבויות.
השתלבות זו מוכיחה את עצמה. מס' הגברים החרדים המשולבים בשוק העבודה עלה בתוך פחות מעשור מ35% ללמעלה מ50%, מספר המתגייסים לצבא ולשירות לאומי ללא כפייה עמד על קרוב ל-3000 בשנה, ומספר הסטודנטים החרדים באקדמיה מכפיל את עצמו שוב ושוב בשנים האחרונות. בשקט אך באופן יציב החרדים הופכים לחלק בלתי נפרד ממדינת ישראל, כאשר גם הכוחות הקיצוניים מכל המחנות, עונים בעל כורחם אמן.
אך אז הגיעו המסיתים. אלו שרוממות השילוב והדיאלוג בגרונם, אך בידיהם חרב פיפיות המנסה לעקור, לשנות ולדרוס. אלו שלצנינים בעיניהם שילוב החרדים והם מנסים למנוע אותו בכל דרך, תוך שימוש בהקמת הכוחות הקיצוניים מרבצם. הם מצהירים כי מטרתם "שוויון בנטל", אך בפועל החוק שהם מבינים לכנסת הוא הדבר הרחוק ביותר משוויון. הם מנסים להפוך את הפרקטיקה הנפלאה של השילוב למלחמת דת ואידיאולוגיה, אך אנחנו לא ניתן להם. חרדים ימשיכו להתגייס ולצאת לעבודה אך לא כחילוניים, אלא כחרדים גאים הדבקים באמונתם ובאורח חייהם.
כולי תקווה כי תהיה זו עצרת למופת. ללא התלהמויות, ללא אלימות וללא התגרויות מכל הצדדים. זוהי דרכה של תורה ובכך אנו נעשה ונצליח.
תגובות