בשבוע האחרון הציג אבישי בן חיים, כתב החרדים של ערוץ 10, סדרת כתבות מגזין על התפרקות החברה החרדית. בן חיים, עיתונאי שאני מאד מעריך, מציג את הדברים בדרמטיות – התפרקות,
פטירתו של הגר"ש וואזנר זצ"ל מעלה שוב את השאלה: מדוע אין אנשים בעלי שיעור קומה בקרב ה'ממשיכים'?
אין זה טור של ייאוש אלא קריאה לעשיה אחרת, פתרונות דרסטיים לבעיות שכבר התייאשנו מהן.
לא, זו לא שגיאת כתיב. אם הן, הנשים, אינן יכולות להיבחר, אזי ראוי שאנו, הגברים, נמנע מהצבעה. מסקנה זו מבוססת על שיקול מוסרי. בנוסף, היא מבוססת על שיקולים של תועלת לחברה החרדית כולה, נשים כגברים. הרהורים של אברך כולל שלא מעורה בסצנת הפייסבוק, אך גם לא קורא 'יתד' ואפילו לא 'הפלס'.
האם כשאסרנו את האינטרנט, קלענו אל לב הבעיה?! או שמא הווטסאפ הקולי מוכיח לנו שהבעיה היא שונה לגמרי?! מתי הורוביץ עם תובנה חדשה
אנו עומדים בצומת דרכים, עלינו לבחור לאן אנו פונים. אין בחירה שהיא ברירת מחדל מכח האינרציה. לכל בחירה יש משמעות
מה עשו לך אבא? זעקו הקירות, אבל ברועה מסתבר, הכבשים כולם, כולל זה ה-16 מנסים להחזיק • הגיע הזמן להפריד בין האישים לבין הרעיון, אינה דומה הכרעה הלכתית או מוסרית בסוגיה חמורה, להתעסקות במי יאייש את תפקיד סגנות ראש מועצה
אי אפשר לחיות בארץ הזו בלי להיות מעורבת בגדול או בקטן, בחוג המשפחה או החברות הכללי ולפעמים במפגשים יותר יעודיים של נשים חושבות, מחפשות הכרה/דרך/שינוי/ יכולת התבטאות. אני די עוקבת
הרב דוד לוי במאמר נוקב על ההיצמדות להישרדות ובריחה מהחזון. כי "באין חזון יפרע עם".
ההמונים שגדשו את רחבת הכביש מול בית המשפט העליון זעקו את כאב הקיפוח והדורסנות. שנים של פסיקות אנטי חרדיות ביניהם ביטול הדיחוי של בני הישיבות ( מה שהוביל להקמת ועדת