יש מספיק "גבירים" שהצליחו בעסקיהם בלי תואר או השקעה אחרת. האם ההשקעה בתואר אקדמי איננה לגמרי מיותרת? הלכנו לשאול את דיקן הסטודנטים של הקמפוס החרדי, הרב נחמיה שטיינברגר.
מנחם רבינוביץ חזר מכנס "אבני דרך לתעסוקה" עם שתי בשורות בשורה טובה לחרדים, ובשורה רעה לאנושות.
ישיבת "חכמי לב" מעדיפה לחנך נערים על פי דרכם מאשר לגרום להם לנשור ממסגרות החינוך הקיימות.
כיצד ניתן למנוע נשירת בחורי ישיבות מהמסגרות? הרב ניר דוד מספר על "המדרשה התורנית למנהיגות" המתכוננת כבר לשנה השלישית!
מנחם רבינוביץ ממשיך לטוות לפנינו חלומות בנושאי חינוך ומערכת החינוך. 'חדרים מתוקנים' מול תיקון מבפנים.
נתקלתם לאחרונה בישיבה ל"תנאים"? או "מגידים"? מתי הורוביץ מציע לאמץ קטגוריות של מקצועות תורניים שהיו בשימוש בימי חז"ל.
הרב שלום חיים וייס מרחיב את עיונו להגדרת השכל האנושי כגורם מחייב ומביא מהגותם של הראשונים והאחרונים הרואים את תובנות השכל כשער ראשי להבנת התורה.
הרב חיים וייס: המוסריות התורנית היא מוסריות המקיפה את הכל, משום שהיא משלבת את השכל שהוא הופעה א-לוקית, ובעזרתו ניתן להתבונן ולהבין מה המחויב על פי המוסר התורני – גם במקום ומקרה שאינו מפורש בתורה.
בחור חרדי מחונך לשמור את התורה, הכוללת בחובה את הכל. אם הוא עוזב את התורה לכאורה אין לו כל סיבה לשמור חוק מעבר לחשש שמא ייתפס.
האם אנו זקוקים למערכת מוסרית נוספת? חוץ מחוקי המוסר הנובעים מן התורה? או שמא אם יש דברים מותרים לפי ההלכה, אל לנו לחפש סיבות לאסרם, גם אם הם לא נראים כל כך 'גלאט'?
המאמר צופה שהתמחותם של תלמידי חכמים במגוון תחומי היהדות, תייצר "אינטליגנציה תורנית בעלת ערך כלכלי" שאף תתרום לפרנסתם של אלפים רבים של תלמידי חכמים אשר יתנו מענה לביקוש הקיים בעולם היהודי בארץ ובתפוצות, בתחומי המשפט והגישור, בתחומי הדת והכשרות ובתחומי דעת יהודיים מגוונים כמו; אתיקה ורפואה, חינוך והוראה, היסטוריה, ארכיאולוגיה, אתיקה כלכלית, ספרות, לשון, ועוד.