קטגוריה: אחריות ציבורית

קיבלנו טור קולח ורהוט מאת אליהו לוי, סטודנט מוכשר המתאר מה גרם לו להתייאש ממוסד השידוכים. ואתם, מה דעתכם?

התרגלנו לשתוק, להעלים עין, להסיח דעת. יש סיבות רבות להרגל הזה, אבל הנזקים שלו רבים עוד יותר. ד"ר תקוה עובדיה מנסה להסביר למה חובה עלינו לשאת קולנו ולא לשתוק יותר, לא עוד.

חרדים צריכים לחגוג את יום העצמאות? מתי הורוביץ טוען שאולי, אבל לא בגלל הישראליות אלא למרות.

ורדית רוזנבלום תוהה כיצד ממחמירים בהלכות מסויימות הפכנו מזלזלים כל כך בדברים אחרים. איך הפכנו אכזרים כלפי עניים?!

אין זה טור של ייאוש אלא קריאה לעשיה אחרת, פתרונות דרסטיים לבעיות שכבר התייאשנו מהן.

האם כשאסרנו את האינטרנט, קלענו אל לב הבעיה?! או שמא הווטסאפ הקולי מוכיח לנו שהבעיה היא שונה לגמרי?! מתי הורוביץ עם תובנה חדשה

גם אם נניח שנשים חרדיות אינן צריכות בדווקא אשה בבית הנבחרים, עדיין לא נוכל להתעלם מרשימת הבעיות בתעסוקה ולימודים המאפיינות דווקא נשים. מי יטפל בהן?!

מתי הורוביץ בטור תגובה לכתבים ולבלרים המזלזלים במגזר "החרדים העובדים". פורסם בעיתון משפחה.

"שוקי ירושלים עשויין להתכבד בכל יום" (בבא מציעא דף כ"ו). ואם אין לנו דיני טומאה וטהרה כיום, כבר אין צורך בניקיון עירוני?! הניה שוורץ תוהה מדוע שכונותינו מאופיינות בחוסר ניקיון. האם אלו רק התנאים האובייקטיביים, או שאפשר וצריך קצת תשומת לב?!