בתקופה האחרונה מרבים לדבר ולהעלות את הרעיון להקמת מסגרות מתאימות לנוער שבו יוכשרו אף במקצוע. אולם משום מה פעולות אלו מתקדמות באיטיות רבה. המצב של הנוער ומצבם הכלכלי של רבים ממשפחות החרדיים אינו טוב. קשה מאוד לדמות תקופה לחברתה ומצב למצב אולם מן הראוי להעלות תקופות דומות ואת גישתם של מנהיגי התקופה.
אחד מגדולי ישראל וממנהיגי היהדות בתקופה שבין שתי מלחמות העולם היה האדמו"ר רבי ישראל מטשורטקוב. בעיניו הבהירות ובתבונתו הרבה, ראה את מצבו הרוחני של הדור באזורים רבים בגליציה ובבוקבינה, ושם לו למטרת חייו להציל את הדור על כל גווניו, ובפרט את הדור הצעיר שרבים מהם עמדו בסכנה רוחנית עצומה של הסחפות בזרם ההשכלה. הוא דאג להקים ישיבות על טהרת הקודש, הוא הקים מספר ישיבות בגליציה ודאג אישית לפריחתם מתוך דאגה אמיתית לעולם התורה. כמו כן תמך ופעל רבות עבור "קרן התורה" שנועדה להקים תלמודי תורה וישיבות ולדאוג לביסוסם ולהחזקתם. קרן זו נוסדה בתחילה בגרמניה והייתה הבסיס להקמת והחזקת מוסדות התורה שם, ומאוחר יותר פעלה בווינה ובכל אירופה. תנאי הרעב והעוני שמהם סבלו רבים היוו סיבה למצב הרוחני הקשה, הורים רבים סברו שבכדי להבטיח את העתיד לילדיהם עליהם לשלוח אותם לערים הגדולות בכדי ללמוד ולהשכיל במקצועות שונות. וכך החלו רבים להתרחק מהדת.
אחד מהמפעלים אותם רצה לייסד – אולם לא יצא בסופו של דבר לפועל בגלל ההתנגדות העזה, – היא הקמת מוסדות שבה ילמדו הנערים מלאכה.
מצבה של גליציה המזרחית באותה תקופה קשה הייתה, רוח החלוציות נשבה שם בחוזקה, ונערי ישראל החרדיים סבלו מעוני מחפיר, הרבי מטשורטקוב שנשא מעל גבו את אחריות הדור וראה את הצלחת המשכילים והציונים בהוצאת הנוער מכותלי הישיבות החליט לעשות צעד חשוב בנושא. הוא כינס מספר גדולי ישראל וייסד את "אגודת החרדים" שתאחד את הציבור ותדאג למוסדות ראויים וכן כיתות מיוחדות שבהן ילמדו הנערים מלבד לימודי קודש גם מלאכה ומקצוע, דבר זה ימנע אותם מללמוד זאת במקומות שאינם ראויים.
מאוחר יותר יצא בכרוז וקול קורא למטרה זו. מחמת חשיבות הדברים ואקטואליותם לזמננו אצטט ממנו מספר שורות: "בהתאספנו יחד לטכס עצה על דבר פרצת הדור בראותנו לדאבון נפשנו איך התורה הקדושה הולכת ומשתכחת ח"ו מנערי בני ישראל, כי הנערים ירוצו לבתי ספר העמים ולבתי הגימנזיום מהם בהסכמת הוריהם ומהם שלא ברצון הוריהם, כולם תחת מסווה ההצטדקות שמוכרחים המה לבקש להם איזה בסיס פרנסה לכשיגדלו, וסוף הדבר אשר לאט לאט יתרחקו מהתוה"ק ומשמרת הדת".
דברים חריפים נאמרו בהמשך הכרוז: "לכן אם לא נמהר לבקש איזה עצה ותרופה, יסחפו ח"ו כל נערי בני ישראל בשטף כליון משמרת הדת, והיהדות הנאמנה ח"ו תמס יהלך מהדור החדש… לכך כדי להציל את שארית עמנו ממדחה ח"ו בעת הנוראה הזו מצאנו לנחוץ להסכים שילמדו בהת"ת הכללית עם נערי בני ישראל בשתי שעות שפת המדינה וחשבון רק שיהיה הכל עפ"י השגחת מנהלים יראי ה'.
בהמשך הכרוז נכתבו דברים חשובים ביותר ומהם נוכל לראות את התייחסותם של מנהיגי ישראל לתורה ולמלאכה: "לאחוז במדה שמצאו חכז"ל ליותר נאמנה שע"י תתקיים תוה"ק והיא תורה ומלאכה, אשר חכז"ל הוקירו בכל מקום והפליאו להגדיל כבוד בעלי מלאכה הנהנים מיגיע כפיהם, ולתכלית זה נחוץ בגליציא ובאקווינא איזו בתי מלאכה גדולים ולחבב את המלאכה בעיני העם, אשר הנערים שאינם מוכשרים להתפתח בלימוד תוה"ק ילמדו ויתכשרו באיזה אומנות שמה תחת מנהלים יראי ה', וגם יקבעו שמה איזו שעות ללימוד תוה"ק ובשבת קודש יהיו פנויים כל היום ללימוד תורה וספרי מוסר.
אולם התנגדות עזה באה מצד אדמורי"ם וגדולי ישראל אחרים, ויצאו במלחמה עזה נגד תוכנית זו. הרבי מטשורטקוב כאב מאוד וקרא לגנוז את התוכנית: "התוצאות הרצויות לבוא מתוכניתי הן עוד רחוקות הן עדיין טמונות בעתיד, ואילו ההפסד שבמחלוקת בטוח הוא וקרוב, ולכן אחדל מתוכניתי ואחכה לרחמי שמים". – אמר למקורביו. נראה שאין צריך להוסיף מאומה על הדברים, אלא לראות כמה עיניו הטהורות ראו למרחוק.
תגובות