
איך חוזרים לבית המדרש?!
אליהו לוי נוגע בשאלה הכואבת והעמוקה – למה קל לעזוב את בית המדרש וקשה עד בלתי אפשרי לחזור אליו?!
אליהו לוי נוגע בשאלה הכואבת והעמוקה – למה קל לעזוב את בית המדרש וקשה עד בלתי אפשרי לחזור אליו?!
אתמול, כ"ה טבת, חל יום השנה של הרב יששכר מאיר זצ"ל, ראש ישיבת ה"נגב" (עזתה). זכיתי להכיר ולהיחשף לאדם הענק הזה. מתוקף קשר משפחתי (דוד זקן של בעלי דאז), משתפת ברשמיי וזיכרונותיי מתוך
ערכי הפוליטיקלי קורקט עומדים בסתירה מפורשת לחלק מן הערכים עליהם גדלנו. למשל, עליונותו הבלתי ניתנת לערעור של העם היהודי. על מה נוותר? אליהו לוי מנסה לפשר
אפשר להיות כבול וחפשי? או שהכבול בברית, בהכרח אינו חפשי?
על ההימצאות התמידית ב'דרך' ועל הסכנה שבהגעה ליעד, עו"ד וטו"ר ורדית רוזנבלום
מיכאל נכטילר בטור אישי לתשעה באב מברר את מהות הבכי האבל והחורבן.
בעקבות המאמר על "נקמה בגויים ולימוד התנ"ך" בו קבלנו על הזנחת העיסוק בתנ"ך דווקא בקרב תופסי התורה, פנינו אל הרב יצחק יעבץ – יהודי שמקדיש חלק ניכר מחייו ללימוד עיון וחקירת התנ"ך – שיבאר לנו בצורה יסודית את מקומו של לימוד התנ"ך בחיינו.
בימים של התגוששות בין ישראל לבני דודינו הערבים, עולה שאלת הנקמה בווריאציות שונות, חלקם תומכים וחלקם מסתייגים. אלעזר בן צבי במאמרו מניח את האצבע על מקום המפגש של השאלה – התנ"ך. בד בבד הוא תוהה על ההתעלמות מעיסוק בתחום חשוב זה.
הרב מיכאל נכטילר בטור אישי כואב את תופעת האו או. או שאתה רק לומד או שאתה רק לא לומד. ומה עם דרך האמצע? (פורסם לראשונה ב"כיכר השבת")
במאמר חד וחותר לעומק אלעזר וייס תוהה האם ה"זהות" ה"חרדית" שיצרנו בעמל כפיים היא זו שבסוף תפיל אותנו?