
הזרם החרדי החדש – על מה הויכוח?! // דעה
בעקבות הדיון הציבורי בסוגיית הזרם החרדי החדש ההולך ונרקם, נדב כהן קורא לשים לב לאידיאולוגיה והבדלי העומק.
בעקבות הדיון הציבורי בסוגיית הזרם החרדי החדש ההולך ונרקם, נדב כהן קורא לשים לב לאידיאולוגיה והבדלי העומק.
בתגובה למאמרו של אליהו לוי, "האם אנו, בני העם הנבחר, טובים יותר?" חיים דיין מציע כיון אחר. האם תיתכן עליונות שאין בה לאומנות?
האם יש סובלנות בהלכה? ואם ברור לי שהאחר טועה, האין עלי חובה להילחם בטעותו? מה הן גבולות הסובלנות מול שיטה שלדעתי גורמת נזק? הרב ע. ברקוביץ מנסה להשיב.
האם יש סיבה אמיתית שהטענות מול החרדים מתמקדות בעיקר בצפירת יום הזיכרון?!
עכשיו, אחרי הבחירות, כשהפוליטיקאים סיימו לשכנע אותנו שצריך ייצוג דתי בכנסת. ולאחר שהמערכה הרגשית הסתיימה, עכשיו זה הזמן לחשוב על זה ברצינות. על הפרדת הדת מהמדינה. משום שהשנאה לתורה הולכת וגוברת, ושמא עלינו להפריד את הדת מהמדינה בכדי להגן על קדשי ישראל.
קהילות יעקב. הרב צבי פסח דנציגר מנתח לעומק נושאים וכשלים המשחרים לפיתחם של הרוצים להתאגד כקהילה.
הרב שלום חיים וייס מרחיב את עיונו להגדרת השכל האנושי כגורם מחייב ומביא מהגותם של הראשונים והאחרונים הרואים את תובנות השכל כשער ראשי להבנת התורה.
בצלאל כהן מניח על השולחן את הדיון החשוב ביותר בסוגיית השרות בצה"ל: האם אנו אזרחים במדינת ישראל או נתינים מעוטי חובות וזכויות.
הרב חיים וייס: המוסריות התורנית היא מוסריות המקיפה את הכל, משום שהיא משלבת את השכל שהוא הופעה א-לוקית, ובעזרתו ניתן להתבונן ולהבין מה המחויב על פי המוסר התורני – גם במקום ומקרה שאינו מפורש בתורה.
בחור חרדי מחונך לשמור את התורה, הכוללת בחובה את הכל. אם הוא עוזב את התורה לכאורה אין לו כל סיבה לשמור חוק מעבר לחשש שמא ייתפס.
האם אנו זקוקים למערכת מוסרית נוספת? חוץ מחוקי המוסר הנובעים מן התורה? או שמא אם יש דברים מותרים לפי ההלכה, אל לנו לחפש סיבות לאסרם, גם אם הם לא נראים כל כך 'גלאט'?