הקדמה חשובה:
עתה, כשכל הרשימות לכנסת סגורות ואין ייצוג של אישה באף לא אחת מהמפלגות החרדיות, זה הזמן לכתוב דברים שאין בהם אינטרס אישי, אלא קריאה לאחריות ולראיה קדימה של 'הנסיכים' שיאיישו את בית המחוקקים העתיד לבוא.
ככל בנות ישראל גדלתי על האמונה ששכרנו כנשים יהודיות הוא בעיקר לעתיד לבוא. היעוד של האישה הוא אכן להיות עזר כנגדו. אך בדורות האחרונים המציאות בשטח מוכיחה כי תפקידה של האישה בסיוע להקמת הבית היהודי יצא מגבולות הבית אל עבר הקהילה ומקומות נוספים בהם היא משפיעה כעובדת. מנקודת מוצא זו ברצוני להתבונן בחברה כמקדמת או מעכבת את עשייתה של האישה.
תעסוקת נשים חרדיות
בשני העשורים האחרונים, ההשכלה בחינוך הבנות הובילה לשינוי בתעסוקת נשים ובנות חרדיות. אך יחד עם זאת, ההסדר החברתי החרדי מתייג בנות ונשים כמִשְׁנִיות בחברה. בנוסף, החינוך לבנות בבית הספר החרדי מייצר ומשמר חסמים המונעים מנשים לפתח תודעת זכויות. תודעת זכויות נרכשת הן באמצעות ידע על זכויות והן באמצעות חוויות מימוש זכויות.
בחצי המאה האחרונה מתפתחת תופעה של שילוב נשים חרדיות כמעט בכל ענפי התעסוקה במשק הישראלי. אמנם בתחילה הן עסקו במקצועות "נשיים" בלבד, כגון: חינוך או מתן שירותים כ"תפירה" או "מזכירות", אך בשני העשורים האחרונים התפתחה תעסוקתן והיא מקיפה תחומי משק וכלכלה מגוונים.
הגישה ההשקפתית המבוססת על חלק מן המקורות ההלכתיים, סבורה שהמודל המועדף הוא כשנשים נותנות שירותים לביתן- פנימה- בביתן. אי לכך, נשים רבות חוות נקיפות מצפון עם צאתן לעבודה, ואולי מרגישות אשמות שבחרו לפרנס בדרך "חדשה", שונה מן האידיאל האוטופי. אחרות, מרגישות שזכות גדולה נפלה בחלקן להיות עובדות, ולעיתים מסתפקות בזכות זו, למרות שמגיעות להן זכויות נוספות.
את הקהילה החרדית מאפיינת השקפה של מהותנות. בראון (2012) מציין כי החרדים נוטים לראות את העולם כמורכב ממהויות קבועות, סוגים בלתי משתנים של השקפות, ובצדק. גישה זו נוגעת בראש ובראשונה להבדלים המהותיים בין בני אדם, אולם גם לטבע האדם עצמו כיצור חלש העלול לתעות בנקל בשבילי החיים. עקרון המהותנות עומד ביסוד ההבדלים בין גברים לנשים בקהילה החרדית. נשים חרדיות לא לומדות תורה ואינן מורשות לכהן כמנהיגות רוחניות או פוליטיות. כנשים אין לנו בעיה עם הגדרה זו. יש לנו בעיה להיות ממוקמות בתפקידים חשובים, להצליח בהם, ובכל זאת לקבל תגמול שאינו הולם את העשייה וההשפעה.
התפיסה היהודית היא שהגבר נועד להנחיל את ערכי הרוח ולבצר את חומות היהדות. אי לכך, במקומות עבודה רבים, ממוקמים גברים בתפקידי על, לצורך עיצוב צביון רוחני למקום העבודה. לעיתים, דמויות אלה ראויות לעמוד בראש הארגון, ויש להם השכלה, יראת שמים ויכולת מוכחת לנהל ביד רמה את הארגון. אך לעיתים עומדים בראש אנשים ללא השכלה פורמאלית, או חסרי שיעור קומה, להתוות מתווה חינוכי רוחני לארגון. מצב זה מעורר אצלנו הנשים תהיות ואי הבנה מדוע המוסכמה הגורפת היא כי חובה שיעמוד גבר בראש כל ארגון חרדי, מדוע לא אישה?! האמנם, גבר שאינו מתאים עדיף על אישה מתאימה, רק בשל היותו גבר?!
משפחה חסידית בניו יורק (מקור: ויקימדיה)
זכויות נשים עובדות
מחקרים מראים (אלאור, אלמוג, לותם פרי- 200-2012) כי העובדת החרדית פחות מודעות לזכויותיה כעובדת, גם כשהיא מודעת היא חוששת לבקש מהמעביד לממש זכויות מחשש לאיבוד מקום העבודה. יתירה על כך, נשים חרדיות אינן מודעות לזכותן למימוש אופק תעסוקתי במקום העבודה. (השלמה עם משרות המכונות עבודה ללא מוצא- ("dead-end jobs"וגם אינן יודעות כי הסיטואציות הללו מהוות פגיעה בזכויותיהן.
תופעה נוספת המתרחבת בשנים האחרונות, היא ייסוד מקומות תעסוקה לנשים חרדיות, במסגרת עידוד תעסוקה לאוכלוסיות ששיעור השתתפותן בתעסוקה נמוך. בתוכניות אלה נשים חרדיות מועסקות במקצועות מגוונים כולל הייטק, והשכר המוצע להן עלול להיות נמוך ב-43% מזה של נשים שאינן חרדיות, בעבודה דומה מקבילה.
אני מניחה כי מציאות זו מייצרת מצבים של עיכוב בצמיחה ובשגשוג הן של הארגון והן של העובדת, וכמובן יש בה אפליה וניצול.
מעסיקים חרדים רבים, והתקשורת החרדית בכלל, ממשיכים להטיף לנשים כי שכרן העיקרי הוא בליווי הבנים והבעל לתלמוד תורה ועל כן, ואל להן להתעסק בזוטות כמו כסף.
כאן המקום אולי להעמיק בדברי הגמרא שהיא המקור לאמירות הנ"ל. חז"ל מספרים שפעם "אמר ליה רב לרבי חייא (ברכות יז): נשים במאי זכיין?", והוא השיבו: הנשים זוכות לחיי עולם הבא בשכר שעוזרות לילדיהן ולבעליהן ללמוד תורה: מזרזות את בניהן ללכת לבית הכנסת, ושולחות את בעליהן לבית המדרש. ונשאלת השאלה מאחר ונשים מחויבות במצוות רבות – כגון תפילה, כשרות, טהרת המשפחה, שבת, נטילת ידיים ועוד, והן גם לומדות את הלכותיהן של מצוות אלו – מדוע שאל רב: "נשים במאי זכיין"? וכי חסרות להן מצוות שבשכרן יזכו לחיי העולם הבא?! אלא שכוונתו של רב בשאלה לא היתה גורפת, במה נשים זוכות לחיי העולם הבא, אלא כיצד נשים זוכות לשכר על מצוות לימוד תורה, חוץ מן השכר על קיום המצוות. אם כך, אין מקום לנסות לשכנע אותנו כנשים, שעלינו לחפש זכויות כדי להגיע לעולם הבא, יש לנו שכר על כל מצווה שאנו עושות. בתמורה למצוות לימוד תורה שביטלו אותנו ממנה, אנו זוכות על מצוות לימוד תורה של הבעל והבנים שמתקיימת בעזרתנו.
בתקופה האחרונה ערכתי תחקיר קטן לבחינת תוכן בעיתונות החרדית, הן בפרינט והם באינטרנט. חיפשתי לדעת האם מאן דהוא שיישב בע"ה בבית המחוקקים, יודע דבר או חצי דבר על בעיית הסמינרים? לא על בעיות הקבלה לסמינרים, שכולם מדברים עליהן. אף לא על הבעיות ב'סמינרים' בכיתות התיכון ט'-יב'? אלא דווקא על כיתות הסמינר, אלו המקבילות לכיתות י"ג י"ד. האם בעיית ההכוונה למקצוע מטופלת? האם לסמינרים יש מסלולים מתאימים ומשאבים אנושים ופיזיים הולמים לכל מסלול? האם בעיית המכסה שהוטלה על ההכשרה להוראה, נוגעת למישהו, והוא מתכנן לעשות מעשה?! בנוסף, בדקתי האם אכן זכויות נשים עובדות נמצאות בסדר היום הציבורי? האם מישהו בדק את המחסור במעונות בקהילות החרדיות? (אני מכירה לפחות חמש קהילות חרדיות בנות מעל 30 שנות ותק שאין להן מעונות יום לילדים). כן, מצאתי את דבריה של חברת הכנסת עליזה לביא (לפני כשנה) יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה השמיעה קולה בנושא, ושלחה מכתב לשר האוצר ולשר הכלכלה: "הנשים החרדיות מרוויחות פחות, משכילות פחות ונתונות לניצול תעסוקתי בעקבות מצבן. אנו צועדים אחורה. הפער הגדל בניהן לבין הגברים החרדים ובין שאר החברה בכל הנוגע לשכר, השכלה ותעסוקה רק ילך ויגדל ויהיה כשל לדורות. דווקא בקהילה בה הפערים המגדריים הם מושרשים ומובנים תרבותית עלינו להיזהר שבעתיים, לגלות רגישות לשונות, ולהקדים חשיבה שתישען על הידע הקיים ולתרגמה למעשים".
עוד מצאתי טקס חניכה לגברת עדינה בר שלום, שכמשתתפת במועצת הנשים של אחת מן המפלגות החרדיות, עתידה לייצג את זכויות הנשים בשנים הבאות. אבל לא מצאתי שם אמירה ברורה המתייחסת לסוג הפעילות או לקשת הבעיות שהיא אמורה לנסות לפתור.
גורמים מחזקים לבעיה
גורמים חינוכיים- ההשכלה של בנות בסמינרים כוללת לימודים המזכים בתעודות פנימיות ואקוויוולנטיות. אי לכך, מעמדן המקצועי במשק ירוד. בנוסף גם נשים ובנות בעלות תעודות אקדמאיות מקובלות לא מתוגמלות על כך בשכרן בכל קבוצת עבודה (כגון: עובדות החינוך העצמאי).
גורמים מדיניים- משרד הכלכלה מפרסם לאחרונה קריאות רבות לעידוד יציאה לעבודה של גברים חרדיים כמו גם מאפשר מלגות למעסיקים שיעסיקו גברים חרדיים. מצב זה מחליש אישה חרדית במקום עבודתה וגורם לה אולי להישאר בכל מחיר. יש גם מקרים בהם מעסיקים הוציאו נשים חרדיות על מנת לקלוט גברים, כי הכנסתם כללה תמלוגים למעסיק. תוצר פרדוקסלי של מדיניות זו הוא היפוכו של דבר במגזר הערבי, שם משרד הכלכלה מעודד דווקא יציאת נשים לעבודה ומזניח את הגברים.
גורמי תעסוקה- האישה החרדית יוצאת לעבוד ויודעת שפרנסתה קצובה משמים, אמונה זו גורמת לה לעשות מה שביכולתה ולא מעבר לכך, כמובן שהיא לא תילחם להרוויח יותר, כי היא מאמינה שאם קצוב לה, היא תקבל. גישה אמונית יהודית זו לעיתים גוררת מעסיקים לניצול של האישה החרדית. בנוסף, במקומות תעסוקה בהם ההנהלה היא חרדית, נוטים להלין שכר נשים (דווקא ולא גברים) עקב בעיות תקציב, ומצפים מהאישה החרדית למחילה מלכתחילה ובדיעבד. בעובדה זו יש גם סתירה, לנשים מסבירים שחייבים לתת משכורת לגברים תחילה, משום שהם מפרנסים, אך קיימת התעלמות מכך שנשים אלו יכולות להיות המפרנסות היחידות במשפחתן.
הבעל -פסיביות של נשים חרדיות למימוש זכויותיהן בעבודה היא ההלכה: מעשה ידיה לבעלה. כל מה שהשיגה האישה הוא נכס הבעל. כתוצאה מכך, האישה חשה פחות מחויבות ללחום. נשים רבות מפקידות את הבעל למשא ומתן מול המעסיק, ולא תמיד ערות להסכמים שנקבעו בין שניהם.
האופק הכלכלי– האישה החרדית המפרנסת לעיתים משווה את הכנסותיה לעומת הכנסות בעלה האברך. בדרך כלל הכנסתה של האישה היא פי כמה מהכנסתו של הבעל עובדה זו לכשעצמה ללא קשר לעיסוקה של האישה מאמציה וכו' מביאים אותה לשביעות רצון, והסכמה לשכר נמוך יחסית.
הבית הוא העיקר– ולכן אישה חרדית לא נלחמת למען זכויותיה לעבוד במרחב פיזי סביר, ולזכות בתרבות פנאי של עובדת. למשל, היא לא מייחסת חשיבות לסביבת העבודה (האם יש בחדר עבודתה חלון או לא), הניקיון, המרחב, ההפסקות המיועדות להפוגה והזנה, או תרבות הפנאי, ותרבות ההעצמה שלה כעובדת.
העובדות הנ"ל מציגות את ההסבר לחולשה המהותית שמלווה את האישה החרדית בתחום מימוש זכויות, ואי חתירה לשכר ותנאי עבודה הולמים.
האם ציבור הבנות, הנשים, המעסיקות והעובדות החרדיות חש צורך לדמות שתישא ותיתן עם גורמים מדיניים בעניינן? ודאי שכן, לכך מצאתי אסמכתאות רבות. ואני לא מתייחסת לקמפיין של "לא נבחרות לא בוחרות" שבמהותו אמור להיות חיובי ביותר, אלא שהדרך שבא הוא נעשה לא ייצגה כראוי את קהילת הנשים החרדיות.
ארגוני נשים בהגדרה גדולה מידי כגון "מובילות" ו"מעורבות", לא יורדים לרזולוציית טיפול בפרט וזכויותיו. עד כה, לא התפתחה תנועה או ארגון, המקיף שרותי יעוץ, הסברה והגנה הדדית למעסיקה או המועסקת החרדית (גם "תמך" לא מתעסק בזאת).
בנוסף, לא מצאתי אף מחקר בארץ שמתעסק באתיקה וזכויות נשים חרדיות. (פיניתי אישית לחוקרי הקהילה החרדית בכמה אוניברסיטאות ומכוני מחקר, והם לא ידעו על קיומם של מחקרים בתחום). כן מצאתי אתרים העונים לשאלות הלכתיות בנושאי עבודה, ושם מצאתי פער גדול מאוד בין התשובות לשאלות דומות\ זהות בין המגדרים.
תחילתו של פתרון
כתוצאה מהכתוב לעיל בחרתי לנסות לכתוב כאן קריאה לשלוחי הציבור, לבדוק את בעיית אי צמיחתן הכלכלית והמנהיגותית של נשים חרדיות מוכשרות, בענפי המשק והתעסוקה המגוונים. בקריאתי אני מבקשת שמנהיגי חודש מרס 2015 (למניינם) ואילך יכתבו על לוח ליבם, ויסמנו תאריכי יעד ביומנים הממוחשבים החדשים שלהם, לדיון בנקודות הבאות הדורשות מענה, טיפול, חשיבה, דיון ופתרונות:
- בניית מיסלול מקצועי לבנות החרדיות כבר בסוף שנת לימודן בתיכון באמצעות מבחנים המאבחנים את כישוריהן והמקצועות המתאימים להן. (עד כה בחנו הסמינרים מבחן הפוך, מבחן הבוחן התאמה של הבת למסלול)
- בניית רשת מקיפה של מסלולי לימוד עירונית. מסלולי הלימוד לא יהיו בבלעדיות לסמינרים בלבד, אלא יאוגמו משאבית כך שכל סמינר יקבל על עצמו לפתח שניים שלושה מסלולים ולא יותר ובהם ישקיע הון אנושי ואחר באופן מקסימלי. מציאות זו תמנע מכל סמינר לפתוח שמונה מסלולים בינוניים, ותאפשר קליטה נכונה של תלמידות לפי אבחון מקיף (ולא מילוי מכסות).
- הקמת ארגון שמהותו טיפול שגרתי בבעיות נשים חרדיות עובדות. הארגון יאגד בתוכו את כל סוגי העובדות החרדיות וינהל משא ומתן מתמיד עם ארגוני עובדים מקבילים בתחום התעסוקה של האישה החרדית.
- הקמת מעונות יום בכל קהילה חרדית, ורשת תמיכה ארצית שתטפל בצרכי השעה של האישה החרדית העובדת.
- חקיקה מעוגנת בחוק להשוואת שכר הנשים החרדיות לכל עובד במשק. שכר נשים יהיה נגזרת של תפקידן ומהותו ולא ייגזר משיקולי דת ומגדר.
- שילוב אישה חרדית בוועדות הכנסת שמהותן קשורה באורח החיים הנשי החרדי במדינה. חייבת להיות אישה חרדית בוועדת החינוך, בוועדת הרווחה, בוועדת הבריאות, בוועדת חוק ומשפט, וועדת הכלכלה, ועדה לקידום מעמד האישה ושוויון מגדרי ועוד…
תגובות