על זה אני בוכה / טור תגובה

בתגובה לטורו של מיכאל נכטילר "על מה אני בוכה", הרב יצחק מאיר יעבץ מסתכל על הדברים מנקודת מבט הפוכה.
הרב יעבץ

בתגובה לטורו של מיכאל נכטילר  על מה אני בוכה הרב יצחק מאיר יעבץ מסתכל על הדברים מנקודת מבט הפוכה.                                  

****

השיבנו ה' אליך ונשובה. לא די שה' ישיב אותנו אליו. עלינו גם לשוב אליו. רק אז יתקיים חדש ימינו כקדם.

ביושבנו על אדמת הגולה דוויים וסחופים, שם ישבנו גם בכינו בזכרנו את ציון. היום אנו יושבים על אדמת קודש ובוכים. על מה אנו בוכים?

אני בוכה על כך שאנו בוכים. בכייה אינה תכלית, וכשהיא הופכת לכזאת, זו עילה לבכי.

הבכייה נועדה לעורר אותנו למעשה. לא רק למעשים שהשפעתם סגולית, לא רק לתשובה על ביטול תורה ולא רק לחיזוק בתפילה. בכייה נועדה לעורר אותנו לפעולה, למעשים של בניה, של עשייה.

אם אנו עדיין יושבים ובוכים, אם איננו מפנימים את גודל השעה, אם איננו מנצלים את ההזדמנויות המתגלגלות כיהלומים תחת רגלנו, אזי לא אבל יש כאן אלא חדלון וקהות חושים.

ואולי איננו כל כך פסיביים? האם איננו פועלים באמת פעולות של גאולה? האם איננו שותפים בהשבת השכינה לציון, בקיבוץ גלויות, בלימוד תורתה של ארץ ישראל?

אם כן, עלינו לנגב את הדמעות המסתירות את המראה הגדול הנגלה לעינינו, מראה שלו היו אבותינו רואים את קצה קצהו היו עיניהם זולגות דמעות גיל.

עלינו להכיר את גודל השעה, עלינו לנצל את רוח האומה, עלינו לשנס מותנינו לבנייה, לעשייה, לתשובה אל ה' החפץ בנו.

אני אבל על כך שאני אבל. הפסקת האבל תלויה בנו.

תגובות

השאר תגובה