עומדים אנו בפתחו של חודש אלול, בו נהגו בית ישראל להחל בפשפוש ותיקון המעשים לקראת יום הדין ויום הכיפורים.
ברור שהתחום הראשון בו ראוי לאדם להתמקד הוא התחום שבין אדם לחבירו שאילו בין אדם לקום יכול אדם לתקן בכל ימי השנה אך שבין אדם לחבירו אין יום הכיפורים מכפר עד שירצהו.
יכול אדם לפשפש במעשיו בפועל – במה חטא לזולתו אך בזאת לא תשלם המלאכה – שאין דרך התשובה בעזיבת החטא בלבד כי אם בקבלה לעתיד. עלינו להטמיע בתודעתנו את דרך ההגינות והיושר, שרק כך לא נבוא לידי פגיעה בזולת – לעתיד.
כואב לשמוע אודות מבצעי שמירת הלשון כגון "בין שתיים לארבע" או ביום פלוני בשבת – משום שאין עדות ברורה מזו כי המסר שבאיסור רכילות ולשון הרע לא הופנם כלל.
עלינו להפנים בקרבינו את הרוע והחולי המוסרי שבדיבור בעל אופי רכילותי אודות הזולת וכל שכן כאשר מטרתו לגנות. כאשר הסלידה מהחטא תבוא מהנפש פנימה נדע כי אנו בדרך להקמת חברה בריאה יותר וטהורה יותר.
תגובות