בשער הגיליון החמישי אנו עומדים, ברצוני לחלוק עמכם מהרהורי לבי.
כפי שכבר נכתב בעבר, אין לעלון זה מטרה מעשית לחתור אליה מעבר לעצם החתירה. כלומר, איננו פועלים במסגרת העלון להקים בית ספר על פי תכנית פלונית, או לייסד מיזם תעסוקתי לפי ראיה שנויה במחלוקת. מסגרת העלון נועדה בכדי לאפשר דיון והבעת דעות בנושאים העומדים על סדר יומנו. כמובן שדיונים עשויים להוליד מסקנות, יכול להיווצר שיתוף פעולה כזה או אחר, יוזמות עשויות לקום ולהתגבש. אך העלון דרכו אחת היא, להשמיע את קול הציבור.
מאידך, אין אנו משקיעים ממיטב זמננו וכוחנו רק כדי לזמן נואמים לכיכר העיר, תקוותנו היא אכן שהדיבורים יובילו למעשים, יפעל כל אחד בדרכו ועל פי דעתו ובלבד שלא יניח לשאלות השעה להיות מונחות בקרן זווית.
יש אומרים, הנח לזמן לעשות את שלו, הלא לא לעולם נאנק תחת עול עצמנו. שתי תשובות בדבר.אומרים בשם הגאון רבי שלמה זלמן אויערבאך זצ"ל שאמר: העולם אומרים מה שלא יעשה השכל יעשה הזמן, אך אם אפשר לפעול על ידי השכל מדוע להפסיד זמן?
אך לא זו בלבד, אם אכן מובטח היה לנו כי הזמן פועל לטובה, בכדי לזרז את הפעולות לא היינו נרתמים.
מראים הדברים שאם יפעל הזמן בדרכו שלו עלולים בנינו להיזקק למאמץ קשה הרבה יותר, זה בכלל אפשרי?האם אנו בדרך הנכונה? האם העלון מצליח לגרום לכם לחוש כי חובתנו לפעול ובכוחנו לפעול?ימים יגידו? ואולי תאמרו אתם?!
פסח כשר ושמח
תפריט
תגובות